לא מעט פעמים שואלים אותי אילו ערים אני הכי אוהב בעולם. שאלה מורכבת לכל הדעות. ניו יורק, טוקיו, מדריד, בומביי או בואנוס איירס כל כך שונות אחת מהשנייה וכל כך יפות כל אחת בפני עצמה. אבל מדיי פעם, כמו אהובות ישנות, יש אחת שנחרטת לי עמוק בלב. אולי בגלל שפתאום מצאתי בה יופי שונה, או געגוע שצובט את הלב, חוויה יוצאת דופן או דווקא סתם קסם יום יומי.
לאחרונה גיליתי מחדש את פראג. באחת מהטיסות הייתה לנו נחיתה של 5 ימים, וכך קרה שממש יצא לי לעשות נופש בפראג, כמו אחרון התיירים. בירת צ'כיה התגלתה כעיר מרשימה, מיוחדת ויוצאת דופן. יש בה מארג כמעט מושלם של חדש וישן: מבתי כנסת עתיקים וספריות מרשימות עד חיי לילה תוססים, מיצגי וידאו ארט ומוזיאונים. במיוחד נהניתי שם מהאמנות בייצוגית של העיר – תיאטרון שחור, שזה מין מופע שנעך בחושך מוחלט אורות וצבעים זוהרים. חוויה מאוד מיוחדת. בקיצור, אחרי זמן ממושך שלא יצא לי לבקר בה מעבר לשלום-שלום של להעלות נגלה של תיירים, לנקות את המטוס ולהתכונן לנגלה הבאה - התאהבתי מחדש בעיר הזו. שזה מעניין, כי הייתי בטוח שאם תשאלו אותי הייתי אומר בנגקוק בלי לחשוב פעמיים.
תודו שזה נראה כמו משהו מסיפור של האחים גרים:
בהמשך לסיבוב האירופאי יצא לי לאחרונה גם להיות על הרבה טיסות לאיטליה. איטליה בשבילי היא קסם. בתור חובב מושבע של אוכל טוב, יין משובח והיסטוריה – רומא היא ללא ספק אחת הערים האהובות עליי בעולם. תמיד תוכלו למצוא אותי מסתובב עם כל התיירים בקולוסאום בפעם ה 300 בחיי ומשם לפיאצות המהממות על שלל המסעדות הביתיות והגלידריות הנפלאות. אם מיציתי את רומא ונשאר לי זמן, תוכלו תמיד למצוא אותי בסיינה, העיירה הציורית שבחבל טוסקנה. שם יש כבר חדר בביתה של גברת רוסיאני שרשום על שמי.... האירוח בביתה של הגברת הזו אינו נופל מזה של מלון חמישה כוכבים. על הבישול שלה אני בכלל לא אתחיל לדבר, כי אחרת אני אאלץ לעלות על הטיסה הקרובה לאיטליה, בלי שום קשר ללוח המשמרות. אה, רגע, זה בדיוק איפה שאני נמצא...
הנוף מהחדר שלי:
לאחרונה גיליתי מחדש את פראג. באחת מהטיסות הייתה לנו נחיתה של 5 ימים, וכך קרה שממש יצא לי לעשות נופש בפראג, כמו אחרון התיירים. בירת צ'כיה התגלתה כעיר מרשימה, מיוחדת ויוצאת דופן. יש בה מארג כמעט מושלם של חדש וישן: מבתי כנסת עתיקים וספריות מרשימות עד חיי לילה תוססים, מיצגי וידאו ארט ומוזיאונים. במיוחד נהניתי שם מהאמנות בייצוגית של העיר – תיאטרון שחור, שזה מין מופע שנעך בחושך מוחלט אורות וצבעים זוהרים. חוויה מאוד מיוחדת. בקיצור, אחרי זמן ממושך שלא יצא לי לבקר בה מעבר לשלום-שלום של להעלות נגלה של תיירים, לנקות את המטוס ולהתכונן לנגלה הבאה - התאהבתי מחדש בעיר הזו. שזה מעניין, כי הייתי בטוח שאם תשאלו אותי הייתי אומר בנגקוק בלי לחשוב פעמיים.
תודו שזה נראה כמו משהו מסיפור של האחים גרים:
בהמשך לסיבוב האירופאי יצא לי לאחרונה גם להיות על הרבה טיסות לאיטליה. איטליה בשבילי היא קסם. בתור חובב מושבע של אוכל טוב, יין משובח והיסטוריה – רומא היא ללא ספק אחת הערים האהובות עליי בעולם. תמיד תוכלו למצוא אותי מסתובב עם כל התיירים בקולוסאום בפעם ה 300 בחיי ומשם לפיאצות המהממות על שלל המסעדות הביתיות והגלידריות הנפלאות. אם מיציתי את רומא ונשאר לי זמן, תוכלו תמיד למצוא אותי בסיינה, העיירה הציורית שבחבל טוסקנה. שם יש כבר חדר בביתה של גברת רוסיאני שרשום על שמי.... האירוח בביתה של הגברת הזו אינו נופל מזה של מלון חמישה כוכבים. על הבישול שלה אני בכלל לא אתחיל לדבר, כי אחרת אני אאלץ לעלות על הטיסה הקרובה לאיטליה, בלי שום קשר ללוח המשמרות. אה, רגע, זה בדיוק איפה שאני נמצא...
הנוף מהחדר שלי:
